·         מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים בפשיטת רגל ובפירוק חברה: על פי החוק הקיים, בחלוקת נכסי חברה שפושטת רגל, ספקים קטנים ועצמאים ניצבים כמעט אחרונים בשרשרת קדימות הנושים. אי קדימותם גוררת בעיות לעצמאים עצמם ולחברות שצורכות את שירותיהם. עצמאים וספקים קטנים חוששים לספק את שירותיהם לחברות שנקלעות לקשיים, בשל היעדר ביטחונות לכך שכספם יוחזר במידה והחברה תפשוט רגל. זאת לעומת חברות ספקים גדולות שכוח המיקוח שלהן מאפשר להן לבקש ערבויות. החשש ממתן השירותים לחברות בקשיים, מאיצה את תהליך פשיטת הרגל של החברה וגורמת לפגיעה משמעותית בתזרים המזומנים של עצמאים וספקים קטנים.

·         שינויים בחוק מוסר תשלומים לספק: החוק ביוזמת "להב" עבר לאחרונה בכנסת, בתוכו נקבע למשרדי הממשלה ולרשויות המדינה, מועד תשלום מקסימאלי לספק, בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או מכירת נכס. החוק נועד לתקן את מוסר התשלומים הירוד שקיים במשק שפוגע בפעילות הכלכלית. אנו ממליצים להסיר את האפליה של עבודות הנדסה ובנייה לעומת שירותים אחרים שנובעת מההבדל במועד התשלום המקסימאלי. בנוסף, יש להסיר את האפשרות שניתנת למוסדות השכלה או לגופים מתוקצבים (למעט רשויות מקומיות) לתאם מועד תשלום אחר בין הצדדים שעלול להביא לניצול של ספקים קטנים ועצמאים. כמו כן, מומלץ לבטל סעיפים בחוק שמרוקנים אותו מתוכן: סעיף המאפשר לדחות תשלום לספקים שהמימון להם הינו חיצוני, עד 10 ימים לאחר קבלת המימון, סעיף לפיו שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה ראשיים לתת פטור או לאפשר מועד תשלום מאוחר יותר וסעיף נוסף שקובע כי החוק לא יחול על עסקאות בין מוסדות בריאות לספקים בשל מסלולי התחשבנות ייחודיים הקיימים במערכת שמהוות כ-30% (35.9 מיליארד ₪) מהוצאות הממשלה על קניית סחורות ושירותים.

·         מתן העדפה והתאמת מכרזים ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים: באוגוסט האחרון חלה התקדמות בעניין זה שנבעה מתיקון מספר 25 ל"חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992" לפיו עורכי מכרזים מחויבים לבחון בכל התקשרות את האפשרות לבצעה באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני (מוגדרים לפי מספר המועסקים ומחזור עסקאות שנתי). מעבר לתיקון זה, מוצע לקבוע בחוק נתח קבוע שלא ייפול מ-20% מתוך הרכש הממשלתי עבור חוזים עם עסקים קטנים ובינוניים.

·         קידומו של "חוק העסקים הקטנים" המאגד את אופן הטיפול והסיוע הניתנים לעסקים קטנים ובינוניים בישראל: הצעת החוק של להב מבוססת על החלטת ממשלה 3409 משנת 2011 וכוללת נושאים שונים, כגון רכש ממשלתי, מוסר תשלומים ("שוטף פלוס") ועוד. על אחד מסעיפי החוק להתייחס באופן ספציפי להשלכות של חוקים חדשים על עסקים קטנים ובינוניים (דוגמת סעיף ה-RFA  בחקיקה האמריקאית ועיקרון ה- "Think Small First" באיחוד האירופי).

·         רפורמה במדיניות השלטון המקומי לטובת הקלות בתשלומים מוניציפליים: אחד החסמים העיקריים העומדים בפני עסקים קטנים הינו מחיר הארנונה שמוסיף להאמיר. שינוי שיטת חישוב הארנונה העסקית לקביעת מכפיל לשווי הנכס (העברת החישוב משטח וסוג השימוש בנכס לערכו בשוק) בתשלומי הארנונה, המשתנה לפי גודל העסק ייטיב עם עסקים קטנים ובינוניים.

·         הכרה בהוצאות שכירות או ריבית משכנתא: עד היום מכירה המדינה בהוצאות של מי שמקצה חדר במקום מגוריו לעבודה רק בהוצאות יחסיות של ארנונה, חשמל, טלפון וועד בית. אך למרות שהעבודה מתבצעת מחדר בתוך הבית, לא מוכרת כל הוצאה הכרוכה בשכירות או ריבית. לפיכך, מוצע להכיר באופן יחסי בהוצאות שכר הדירה לשוכרים דירת מגורים ובריבית המשכנתא (לא הקרן) היחסית לבעלי דירות המקצים בביתם חדר לעבודה. כן מוצע כי הוצאות שכר דירה יוכרו גם ללא אישור ניכוי מס מהמשכיר.

·         הסוכנות לעסקים קטנים – הפיכתה לרשות לעצמאים, ועדה מייעצת לסוכנות לעסקים קטנים ורשות עצמאית (הצעת חוק) – בישראל פועלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אולם אין ביכולתה להשפיע באופן משמעותי על מדיניות הממשלה מאחר והיא חסרת שיניים ונעדרת יכולת ממשית להוות גורם מכריע בתהליך קבלת ההחלטות על סוגיות מהותיות הנוגעות לסקטור העצמאים והעסקים הקטנים. ראוי כי לסקטור חשוב תקום רשות עצמאית וגוף מייעץ, אשר יהיו הכתובת הראויה שתקדם ותוביל את הטיפול בסוגיות הרבות הרלוונטיות אליו, בהיותו הגורם היצרני, החלוצי והמפרה של הכלכלה הישראלית.

·         הכשרות מקצועיות – נדרשת תכנית נמרצת להכשרת כוח אדם בהשמת שוק העבודה.